<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ד' שער ד'</h1>
<h2>דף נז:</h2>
המוכר שפחה או עבד אינו מחזירם מפני מומים של נוי אם אין מבטלים אותו ממלאכתו, ונקרא סמפון. שאם בגלוי סבר איהו וקבל. ואם ריח הפה וכיוצא בו, אין מבטלים אותו ממלאכתו. ואיתה פרק המוכר פירות [צ"ב ע"ב].
<h2>דף עו:</h2>
המוכר דבר שהיה בו מום, ועשה בו הלוקח מום אחר קודם הודיעו וקודם שידע ממום הראשון, אם מום זה שעשה דרכו לעשות, כגון ששחט ונמצא טרפה, פטור. ואם שנה ועשה מום אחר קודם שידע לו המום אין מנכה לו המוכר, רק שמשלם דמי המום שעשה ומחזיר המקח. וכן בבגד שנודע בו מום מחמת הקריעה, מחזיר הקרעים. וכן [כל] כיוצא בזה, ר"ם פי"ו.
